<h1>שו"ת הרשב"א מיוחסות סימן קע"ד</h1>
<h2>דף נג.</h2>
שאלה בכור בהמה טהורה אם נוהג בזמן הזה בח"ל. והר"ם במז"ל כתב [פ"א מהלכ' בכורות ה"ה] אין מביאים בכור מחוצה לארץ שנאמר [דברים י"ד] ואכלת(ם) לפני וגו' ממקום שאתה מביא מעשרות אתה מביא בכור(ים) וממקום שאין אתה מביא מעשר אי אתה מביא בכור ואם הביא אין מקבלין ממנו ולא יקרב והרי הוא חולין. ואמרת שדעתך שנוהג כדמוכח בבכורות פרק מעשר בהמה [נ"ג ע"א] דלכ"ע לא אפשר למיחש לתקלה כדחיישינן במעשר משום דבכור מרחם קדוש. ושאלת אם ידעתי ראיה לדברי הר"ם ז"ל. תשובה כך אנו מקובלים מרבותינו שהבכור נוהג בין בארץ בין בח"ל ובכל זמן, דברחם תלייה רחמנא כדאמר ריש פרק מעשר בהמה בדידן תליא מילתא מרחם קדוש. והר"ם ז"ל נראה שסמך על מה שאמרו רז"ל [בכורות נ"ג ע"א] מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית ולא [אמרו] כן בבכור, (דילמא) [דאלמא] בכור אינו נוהג בח"ל. ועוד דאמרינן בתמורה פרק אלו קדשים [כ"א ע"א] בן אנטינס העלה בכורות מבבל ולא קבלו, ואוקימנא כרבי עקיבא דאמר יכול יעלה אדם הבכור מחוצה לארץ בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו תלמוד לומר ואכלת(ם) לפני ה' אלהיך מקיש בכור למעשר מה מעשר אין בא אלא מן הארץ אף בכור אינו בא אלא מן הארץ. וסבור הרב ז"ל דלגמרי מקשינן בכור למעשר שאין בא כלל אלא מן הארץ. ופשטא ודאי הכי הוה משמע לכאורה, אלא ודאי ליתא, דר' עקיבא דאמר יכול יביאנו, שיקריבנו ויאכלנו לפני ה' קאמר, אבל מכל מקום מודה הוא דקדוש ליתנו לכהן ושלא יגזוז ויעבוד בו ושלא לאוכלו אלא במומו, ולא נחלק רבי עקיבא אלא בליקרב אבל בליקדש לא, וכדאיתא נמי במעשר בהמה דתנן התם מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ, ואתינא לאוקומי מתניתין דלא כרבי עקיבא דתניא רבי עקיבא אומר יכול יעלה מעשר בהמה מחוצה לארץ ויקריבנו תלמוד לומר (והנחתם) [והבאתם] שמה וגו' ואת מעשרותיכם בשני מעשרות הכתוב מדבר.
